כבר שנים שאני עוסקת בגוף האדם – גופי ובדימוי העצמי של הגוף.
חוסנו החיצוני המתברר כשבירות בלתי נשלטת ובלייה מואצת המפוררת אותו ואין אפשרות לעוצרה.
הגוף המוצק כקליפה דקה הנאחזת בשלד שביר היכול לשאת רק בקושי את משקל המסה החלולה הזאת.
התחושה שאנחנו בנויים קליפות, קליפות , הנושרות מאיתנו ללא אפשרות שליטה.
המעטפת השלמה הנראית איתנה בצורותיה הגליליות ומסתירה פנים חלול שדפנותיו מתמוטטים ומתפרקים , כעץ שתוכו הולך ונכחד ממנו בכרסום השנים והחרקים וקליפתו עומדת על בלימה ועוד רגע תקרוס.
עשיית פסלים אלה הוא תהליך יצירה והריסה , בניה וגריעה.
|
